חפש
איסור אכילת חמץ
הרב מאיר שפיגלמן

דיני בדיקת חמץ והכשרת
המטבח

הרב אלישע אבינר

מצה שמורה ו'מגיד'

הרב נחום אליעזר רבינוביץ'

החירות ועול המצוות

הרב חיים סבתו

פסח
"גניבת האפיקומן"
הרב אלישע אבינר

מנהג קדמון, שבליל הסדר משלשלים בני הבית מאחוריהם את המצה עטופה בבגד, צועדים בתוך הבית ומכריזים: "כך היו אבותינו הולכים - במשארותם צרורות בשמלותם". מנהג נפוץ יותר הוא "גניבת" האפיקומן על ידי הילדים...

לשיעור המלא<<<

כניסת בוגרים וידידים
שם משתמש
סיסמא
זכור סיסמא שכחת סיסמא?

  משתמש חדש לחץ כאן  

--------------------- & -------------------

 ש.עיון

         שיעורים בנושא:

             חג הפסח

      לעילוי נשמת      
          ר' צבי  
      
בן אשר זליג

 

 

 

בנים ועבדים - הרב אלישע אבינר

חג המצות מוקף בשני ימים טובים, אחד בפתחו ואחד בסופו. שני ימים טובים אלו מציינים את שני מוקדי החג, כנגד שני אירועים היסטוריים גדולים בתולדות האומה: יציאת מצרים וקריעת ים סוף. שאלו רבים, היכן הפסגה - ביום הראשון או ביום האחרון? האם אנו מטפסים ועולים במהלך ימי החג מהיום הראשון ליום האחרון, או להיפך - יורדים אט-אט מהשיא של היום הראשון (ליל שימורים) ליום השביעי? גדולי החסידות השיבו שהכיוון של ימי החג הוא כיוון של עלייה - ממדרגת עבדים למדרגת בנים, מ"עבדי ה'" ל"בנים לה'". עבדים ובנים הם שני הכינויים שבהם נקרא עם ישראל, כפי שאנו אומרים בתפילת "היום הרת עולם": "אם כבנים, אם כעבדים". מתי זכה ישראל לשני תארים אלו? מתי הפכנו לעבדי ה'? לבנים לה'?

נתחיל בתואר "עבד ה'". מתי הפכנו לעבדי ה'? ביציאת מצרים. כאשר ה' גאל אותנו מעבדוּת מצרים, הוא קנה אותנו, כפי שנאמר "הלוא הוא אביך קָנֶךָ" (דברים לב). ופירשו רש"י ורשב"ם, "קָנֶךָ" מלשון קנין...

<<למאמר המלא

בעבור זה - הרב יהושע כץ

נצטווינו בתורה "לספר בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים - בליל חמישה עשר בניסן" (הלכות חמץ ומצה ז, א). בעיקר - "מצווה להודיע לבנים, ואפילו לא שאלו, שנאמר (שמות יג, ח): 'והגדת לבנך'. "ומניין שבליל חמישה עשר? תלמוד לומר: 'והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה' - בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך" (הלכות חמץ ומצה ז, ב.)

המקור לדברים אלו של הרמב"ם הוא המדרש המפורסם שאנו אומרים בהגדה של פסח, אשר מקורו במכילתא דר' ישמעאל (בא, מסכתא דפסחא פרשה יז): "והגדת", יכול מראש חודש? תלמוד לומר: "ביום ההוא". אי "ביום ההוא", יכול מבעוד יום? תלמוד לומר: "בעבור זה", לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך. מאמר זה צריך הסבר. מדוע נעלה על דעתנו שהמצווה הינה מבעוד יום? יש הרוצים לתלות זאת בקורבן הפסח, כלומר שהייתה הווה אמינא שמצוות הסיפור הינה מזמן הקורבן. אולם, קשה הלשון "מבעוד יום", שהיה לבעל המאמר לומר "יכול מחצות היום", שהוא זמן הקרבת הקורבן.

למאמר המלא>>

 

7:00 - כוונה במצוות ליל הסדר
הרב אברהם וינגורט
9:00 - איסור אכילת חמץ
הרב מאיר שפיגלמן
11:00 - שבח והודאה בליל הסדר
הרב יעקב שפירא
13:00 - רעיונות חינוכיים סביב ההגדה וקורבן פסח
הרב יצחק שילת
15:00 - כשרות חלב בפסח
הרב זאב וייטמן
17:00 - סימני ליל הסדר
הרב ישראל רוזנברג
19:00 - קורבן פסח
הרב אברהם וולפסון
21:00 - על הקשר בין לחם עוני וחירות
הרב אברהם וולפסון
מזל טוב ליגאל גולדמן (מחזור ל"ג) לרגל אירוסיו עם יעל
מזל טוב ליוני סומר (מחזור ל"ג) לרגל אירוסיו עם ליטל
מזל טוב לאלקנה ועדי ברכיהו (מחזור ל"ב) לרגל הולדת הבן. ויקרא שמו בישראל: יפתח
אתר חדש לרב אליהו ליפשיץ "תורה לשמה" - פרטים כאן
חדש - "אמרי נועם" - ביאור על פירוש המשנה לרמב"ם לרב נועם בלזם. לפרטים לחץ כאן
אורחים יקרים! בכניסתכם לאתר אנא הקישו שם משתמש וסיסמא
חדש חדש חדש !!! אפליקציה לאתר Ybm
לפרטים לחץ כאן!
פורום הישיבות
בתי מדרש וירטואליים