"והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם" [אסתר ט, כח].

שתי מצוות תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה בפורים [הרמב"ם (בפתיחה להל' מגילה) מונה מצוה אחת בלבד]:

א. "נזכרים" – לקרוא קריאת מגילה ועל ידה לזכור את הנס.

ב. "נעשים" – לעשות בארבעה עשר ובחמשה עשר באדר ימי משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים.

המשנה אומרת שניתן לקרוא מגילה בחמישה זמנים, מי"א ועד ט"ו אדר. י"ד וט"ו הם עיקר הזמן, ושאר הימים מהוים קולא לבני כפרים. אנו נעסוק כעת בזמן העיקרי, ונתמקד בסיבה שחכמים תיקנו שני זמנים שונים לקיום המצוה. בקולא של בני הכפרים נדון בהמשך הלימוד.

סוגייתנו עוסקת בסדר העדיפויות בין מצוות, אלו מצוות נדחות מפני מצות קריאת מגילה ואלו מצוות דוחות מצות קריאת מגילה.

שים לב למושג "מבטלין", האם כוונתו לביטול גמור של מצוה אחת מפני מצוה אחרת, או רק להקדמת אחת לשניה.

חכמים תקנו שבכרכים המוקפים חומה מימות יהושע קוראים מגילה בט"ו. גם דין בתי ערי חומה תלוי במקום המוקף חומה מימות יהושע [עיין ברמב"ם (הל' שמיטה ויובל פי"ב הט"ו) ניסוח מדוייק של הלכה זו], האם ניתן ללמוד מכאן שיש קשר בין שתי ההלכות, וחכמים תיקנו את דין מקרא מגילה כדין מקביל לדין דאורייתא של בתי ערי חומה, או שאין קשר בין שתי ההלכות. לשאלה זו כמה נפקא מינות ונחלקו בה הראשונים.

בסוגייתנו נאמר שנשים חייבות בקריאת מגילה, בתוספתא כתוב שנשים פטורות, נחלקו הראשונים כיצד ליישב את הסתירה בין שני המקורות.

הגמ' אומרת שקוראים את המגילה ביום ובלילה, המשנה מזכירה את החיוב ביום ואינה מזכירה את חיוב מגילה בלילה, השמטת החיוב בלילה דורשת הסבר.

המשנה אומרת שבני הכפרים מקדימים את קריאת מגילה ליום הכניסה. מסבירה הגמ' שהקלו חכמים על בני הכפרים כיוון שהם מספקים מים ומזון לאחיהם שבכרכים. צריכים להבין את בעייתם של בני הכפרים, וכיצד ההקדמה ליום הכניסה פוטרת בעיה זו.

גזרו חכמים שאין קוראים מגילה בשבת גזרה שמא יטלטלנה ארבע אמות ברשות הרבים. נחלקו תנאים מתי קוראים את המגילה, נחלקו ראשונים, בעקבות הירושלמי, מתי אוכלים סעודת פורים, ודנים אמוראים וראשונים בהלכות ייחודיות הנוהגות בשבת ונוהגות בקריאת המגילה.

סוגייתנו עוסקת בזמן פורים בשנה מעוברת, האם נוהגים את מצוות היום באדר ראשון או באדר שני. השאלה שצריכה להבחן בסוגיה היא מהו חודש אדר ומהו החודש הנוסף, האם אדר ראשון הוא "האדר האמיתי" ואדר שני הוא חודש נוסף שהיה ניתן לתת לו שם אחר, או להיפך.

לא נכנס לעובי הקורה בסוגיה זו המצריך עיון בכמה סוגיות, אלא נדון בעולה מסוגייתנו בלבד.

"והימים האלה נזכרים ונעשים" – ימי הפורים "נזכרים" בקריאת מגילה ו"נעשים" בסעודה, משלוח מנות ומתנות לאביונים. נשאלת השאלה האם שלש מצוות אלו קשורות זו בזו או שהם שלש מצוות נפרדות. לשאלה זו השלכות הלכתיות.